מייקאפ לפיגמנטציה

כל אחד מאיתנו הוא בבחינת נס. פלא־הבריאה. נוצרנו באופן מופלא כך, שכל אחד מאיתנו הוא יצור יחיד במינו בעולם כולו.
אני חשה שהחיים הם מתנה; שהם הרפתקה מלהיבה ומעוררת.
וכי מה שאנו עושים בחיינו, ומידת אושרנו, נובעים מהאופן שבו אנו תופשים את חיינו. ושלעולם לא מאוחר לשנות את נקודות־המבט שלנו על החיים, או לסגל לעצמנו חשיבה אחרת. אין ספק שאף פעם לא מוקדם מדי להתחיל בכך.
ככל שהרחבתי את המודעות שלי, וככל שהעמקתי ללמוד על עצמי, נוכחתי לדעת שביכולתי לשנות כל דבר בחיי שאיני מרוצה ממנו. לדעתי כל מי שמעוניינים לשפר את עצמם ואת חייהם - מסוגלים לעשות זאת. אבל זה דורש מאיתנו עבודה.
תמיד אמרו לי שהיחס הבסיסי שלי לחיים הוא חיובי. אני פשוט טיפוס שמסרב ליפול לתוך המלכודת של השלילי. אני לא מרשה לעצמי להתרכז בדברים שליליים ובמחשבות רעות. אני מחפשת את הטוב בכל מצב ומצב.
אני מאמינה שהחיים הם תהליך של למידה, של החיובי ושל השלילי גם יחד. מדי יום ניתנת לנו ההזדמנות לצמוח, לעדן את החשיבה שלנו ולשפר את עצמנו.

החיפוש אחר השימחה ולא ההתרכזות בעצב - הם שסייעו לי בכל תחום מחיי. תודות לחשיבה החיובית, הישגתי קיום מלא אושר ועשייה.
אפילו כילדה התמודדתי עם קשיים באופן חיובי. תמיד ידעתי בעומק לבי, שאני חייבת להיות מאושרת. מעולם לא האמנתי שאדע סבל בחיי, או שהחיים יכולים להיות חוויה לא יפה.
האמינו לי, איני מתכוונת לכך שמעולם לא הייתי טיפ־טיפה עצובה, באופן זמני, או שלא חשתי פחד, אובדן, או כאב רגשי עמוק. אבל לעולם איני מתירה לכאב או לתחושות השלילות להשתלט עלי.
עבורי, המסע פנימה היה אחת ההבטחות המפחידות ביותר בעולם, כי לא הייתי בטוחה שאהיה מרוצה ממה שאגלה בסופו.
שכן הייתי כבר באמצע שנות השלושים שלי כאשר התחלתי במסע. מדוע שאסתכן בטילטול־עצמי שכזה, שאלתי את עצמי שוב ושוב.

נקרעתי בין השאיפה להשתפר לבין הרצון להישאר באותו מקום, בטוח ונוח. נוסף לפחד ממה שאני עלולה לגלות ביחס לעצמי, חששתי שאם אתמיד ואחטט בתוךתוכי, אגלה דבר־מה שיחולל בבת־אחת מהפכה בחיי. ״ייתכן שידידיך לא יאהבו או לא יבינו את ה׳אני האמיתי שלף. אותו חלק בתוכך שאת עצמך מפחדת לפגוש״, אמרתי לעצמי. כך ניהלתי עם עצמי דיאלוג קולני ומפחיד. התהליך הזה היה בתחילתו, מאבק מכאיב מאוד.


מייקאפ לפיגמנטציה class=

הכאב הוא המורה שלנו. בכל פעם שנוצר בחיי מצב הגורם לי חרדה, פחד או כאב, אני יודעת שזהו שעור שלקח בצידו. בדרך־כלל מרמז הכאב למשהו שעלי ללמוד על עצמי.
בעבר, כשנדמה היה לי שאני מודרכת על־ידי הגורל, המוביל אותי בדרכים עקלקלות, במעברים מכאיבים, תמהתי מדוע אני מתרחקת כל־כך מהדרך הנכונה. לאחר מכן גיליתי את המקום הנכון שבו הייתי צריכה להימצא, כדי להגשים את מטרותי.

עתה, כשאני צופה מראש מכאובים או מבוכות אני מנסה להפיק את הלקח מהחוויה, ומנחמת את עצמי שהכאב יעבור בסופו של דבר.
לפני שלמדתי להבין היסב את עצמי ואת צרכי, הקדשתי זמן לשאלות כגון: מי אני, ולמה אני כזאת. היו בחיי תחומים- רבים שדרשו שינוי. רציתי, לדוגמה, להיות אשה חזקה המסוגלת לשלוט בחייה. ידעתי שאין לי היכולות הללו - של כוח ושליטה, ולא ידעתי מה גרם לכך. כדי להיות מודעת למתכונת ההתנהגות שלי, היה עלי להתבונן פנימה, לתוך עצמי ועברי.
במשך שנים רבות, אנשים התייחסו אלי בדרכים שונות, אוהדות ביותר. הרעיון שבסופו של תהליך אחולל שינוי במחוות־האהדה הללו, היה דוחה למדי. פירושו של דבר שכאילו כל מה שטרחתי להשיג - שיאהבו אותי ושיעריכו אותי, פשוט ייעלם.